B&W
לצילומי שחור לבן יש ארומה מיוחדת, זה מין עניין כזה שלא ניתן להסביר אותו, אני מניחה שזה קשור להוויה שמשדרת "פעם", סרט ישן, אלבום משפחה מצהיב. הניחוח הישן הזה מוציא מהצילום רובד נוסף שמקפיא וממית אותו סופית. מרחיק אותו מההווה של כאן ועכשיו. אני אוהבת את זה, בכלל יש לי נטייה לבדוק על כל צילום שאני מצלמת אם הוא עובד טוב יותר בשחור לבן, ברוב המקרים הצבע מנצח, כי אין מה לעשות הצבע כבודו במקומו מונח ולעיתים אף יותר מזה, הוא סוג של ווינר, קשה להתמודד מולו. כחול, אדום, צהוב, אין על צהוב... אבל שחור לבן זה.................. שחור לבן.
לצילומי שחור לבן יש ארומה מיוחדת, זה מין עניין כזה שלא ניתן להסביר אותו, אני מניחה שזה קשור להוויה שמשדרת "פעם", סרט ישן, אלבום משפחה מצהיב. הניחוח הישן הזה מוציא מהצילום רובד נוסף שמקפיא וממית אותו סופית. מרחיק אותו מההווה של כאן ועכשיו. אני אוהבת את זה, בכלל יש לי נטייה לבדוק על כל צילום שאני מצלמת אם הוא עובד טוב יותר בשחור לבן, ברוב המקרים הצבע מנצח, כי אין מה לעשות הצבע כבודו במקומו מונח ולעיתים אף יותר מזה, הוא סוג של ווינר, קשה להתמודד מולו. כחול, אדום, צהוב, אין על צהוב... אבל שחור לבן זה.................. שחור לבן.
B&W
Black & white pieces have a special essence that’s hard to explain. They are like old photo albums that are turning slightly yellow – showing their age for all to see. That special essence extracts from the photograph an extra layer which freezes it making it timeless & immortal. Removing it from the presence of here & now. I love it. I even tend to check every photo I shoot also in black & white to see which is best. In most cases colour wins. Colour in itself is a kind of veneer which is hard to compete against. Blue, red yellow………nothing beats yellow ! but black & white is well…….black & white.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה